ב-1634 האח ברנבאס ממנזר פאולה ייצר בירה בה הוא שם כמות אבסורדית של לתת במטרה להזין את אחיו הנזירים בתקופת התענית של פסחא. לנוזל שהתקבל לאחר התסיסה קרא סלבטור - בתרגום חופשי "המחייה". בירה זו היתה כה מזינה עד שקיבלה את הכינוי לחם נוזלי. היא זכתה להצלחה מיידית על אף שאסור היה למכור אותה.
האגדה מספרת שגונבה שמועה על הבירה המחייה אל אזני האפיפיור. הוא חשש שבירה זו מפרה את כללי התענית ועל כן ביקש לטעום ממנה. מאחר ובאותם ימים פיסטור והובלה בקירור לא היו ידועים, הרי שהדרך מבוואריה אל הותיקן ארכה מספר שבועות במהלכם טולטלה הבירה והחמיצה, כשטעם האפיפיור מהבירה החמוצה הוא ירק אותה ואמר "אם זה מה שהנזירים במנזר פאולה שותים בעת התענית הרי שהם צדיקים" והתיר לייצר אותה ואף למכור אותה, וכך זכינו אנו לסגנון בירה חדש ומרתק, ויותר מכך בהקמתה של מבשלת פאולנר.
אגב הבירה נחשבת חזקה לאו דווקא בגלל תכולת האלכוהול הגבוהה בה (7.9% לעומת כ-5.5% של פאולנר "רגילה") אלא בגלל שכמות הלתת המשמשת בייצורה כפולה מהמקובל בבירות אחרות…
חבר במועדון distilled beer וחובב אלכוהול מושבע, החלטתי לנסות ולתת ביקורות וחוות דעת בגובה העיניים על אלכוהול, בירות ויינות.